בשנים האחרונות כמעט כל יצרן של ציוד וביגוד מבצעי מדבר על NIR.
זה מופיע במפרטים, במכרזים ובדפי מוצר, וברוב המקרים המסר פשוט: אם הבד מטופל ל-NIR, יהיה קשה יותר לזהות אותך באמצעי ראיית לילה.
על הנייר זה נשמע מצוין.
אבל כשבדקנו את זה בפועל, קיבלנו תוצאה הרבה פחות חד משמעית.
אז מה זה בכלל NIR?
בצורה הכי פשוטה, אמצעי ראיית לילה לא רואה חומרים בדיוק כמו העין שלנו.
שני בדים שייראו לכם כמעט זהים ביום יכולים להיראות שונים מאוד דרך אמר"ל.
טיפול NIR נועד לשלוט בצורה שבה הבד מחזיר אור בתחום הזה, כדי שהבגד לא יבלוט בצורה חריגה.
הבעיה מתחילה כשמתייחסים לזה כאילו "ככל שהבגד כהה יותר באמר"ל, הוא מוסווה יותר".
זה פשוט לא תמיד נכון.
החלטנו לבדוק בעצמנו
לקחנו כמה מערכות מדים שונות:
מדי Crye G3
מדים של Fibrotex
ומדים סיניים ללא טיפול NIR ייעודי
בדקנו אותם גם בשטח בנוי וגם בסביבה עם צמחייה.
ביצענו את הבדיקות מכמה מרחקים, דרך אמצעי ראיית לילה, גם ללא תאורת IR וגם כאשר הופעלה תאורת IR.
המטרה לא הייתה לבצע בדיקת מעבדה אלא לראות דבר פשוט:
איך המדים נראים דרך אמר"ל בתנאים שדומים יותר למה שהמשתמש באמת יראה בשטח.
ומה ראינו?
התוצאה הפתיעה אותנו.
המדים שטופלו ל-NIR נראו בחלק מהמקרים כהים משמעותית יותר מהסביבה.
במקום להיעלם ברקע, הם יצרו צללית כהה וברורה.
המדים הסיניים, שלא טופלו ל-NIR, נראו דווקא קרובים יותר בגוון לסביבה בחלק גדול מהבדיקות שביצענו.
זה היה בולט גם בשטח בנוי וגם בצמחייה.
כהה יותר לא אומר מוסווה יותר
זו הנקודה החשובה ביותר.
אם אתם עומדים מול קיר, אדמה, עץ או צמחייה שנראים יחסית בהירים דרך אמר"ל, ובגד ה-NIR שלכם נראה כמעט שחור, אתם לא בהכרח מוסווים טוב יותר.
לפעמים בדיוק להפך.
מה שקובע הוא הקונטרסט ביניכם לבין הסביבה.
לא כמה "טוב" הבד נראה כשהוא נבדק לבד.
ויש עוד בעיה
מדי לחימה לא עשויים מבד אחד.
יש בד עיקרי, Jersey, חלקים אלסטיים, סקוצ'ים, רוכסנים, גומי, חיזוקים וחוטי תפירה.
גם אם הבד המרכזי מטופל ל-NIR, שאר החלקים לא בהכרח מתנהגים באותה צורה.
בבדיקה שלנו היה אפשר לראות מדים שבהם חלק אחד נראה כהה מאוד וחלק אחר בהיר מאוד.
התוצאה היא דוגמה מאוד בולטת דרך אמר"ל, למרות שעל הנייר המוצר יכול להיות מוגדר כ-NIR compliant.
ומה קורה כשמאירים עם IR?
כאשר מפעילים תאורת IR, ההבדלים בין חומרים נהיים ברורים יותר.
יש חומרים שיכולים להחזיר הרבה יותר אור מאחרים, ולכן סקוץ', רצועה או חלק אחר במוצר יכולים לבלוט.
אבל גם כאן צריך לשאול מה באמת חשוב בשימוש מבצעי.
בתצפית פסיבית, ללא תאורת IR, לפעמים דווקא הבגד המטופל יוצר קונטרסט חזק יותר מול הסביבה.
לכן מבחינתנו, לא נכון להסתכל רק על השאלה האם החומר "עובר NIR".
צריך לראות איך המוצר השלם מתנהג בשטח.
בנוסף, אם אויב ממרחק של פחות מ100 מטר מאיר עליך תאורת IR ואתה עם אמצעי לראיית לילה והוא עדיין לא חוסל אתה בבעיה קשה.
אז האם NIR הוא מיותר?
לא בהכרח.
הטכנולוגיה עצמה אמיתית ויש לה שימושים.
אבל אנחנו חושבים שהמונח NIR הפך בחלק מהמקרים לנקודת מכירה בפני עצמה.
משהו שקל לכתוב במפרט, קל להכניס למכרז וקל להשתמש בו כדי לבדל מוצר ממתחרים.
השאלה החשובה יותר היא האם זה באמת נותן יתרון בתנאים שבהם הלוחם עובד.
בניסוי שלנו, התשובה הייתה ברורה. זה לרוב יכול לסכן את הלוחם אם לא עושים את זה נכון.
חשוב לא לבלבל בין NIR, SWIR ו-Thermal
אלה שלושה דברים שונים.
NIR קשור בעיקר לאופן שבו חומרים נראים דרך אמצעי ראיית לילה בתחום הקרוב לאינפרא אדום.
SWIR הוא תחום אחר ודורש חיישנים מתאימים.
Thermal עוסק בחתימה תרמית ובחום שהגוף והציוד פולטים.
טיפול NIR בבד לא הופך את המשתמש לפחות נראה במצלמה תרמית.
המסקנה שלנו
אנחנו לא חושבים שצריך לבחור מוצר או לשלם יותר רק בגלל שכתוב עליו NIR.
צריך לבדוק איך הבגד כולו נראה באמצעי לראיית לילה.
צריך לבדוק אותו מול הסביבה הנכונה.
וצריך לבדוק אותו דרך האמצעים שבהם באמת האויב משתמש.
בסופו של דבר, המטרה היא לא לעמוד בדרישה על הנייר.
המטרה היא להיות פחות בולט בשטח ומקצועי.
תהיי ביקורתיים לגבי על מה שמוכרים לכם. תשאלו ותבדקו!
