כשמדברים על הסוואה, רוב האנשים חושבים קודם כל על צבע או על דוגמה כמו Multicam.
בפועל, הסוואה טובה היא הרבה יותר מזה.
המטרה היא לא רק להיות "בצבע של השטח", אלא לצמצם את כל הדברים שגורמים לאדם לבלוט: צורה, צל, תנועה, קונטרסט, ברק, חום והחזר אור.
זו גם הסיבה שביחידות מיוחדות מתייחסים להסוואה ברצינות רבה. לא כי יש פתרון קסם, אלא כי בודקים שוב ושוב איך ציוד, לבוש והתנהגות נראים בתנאים שונים ובאמצעי תצפית שונים.
שבירת צורה
העין והמוח טובים מאוד בזיהוי צורות מוכרות.
ראש עגול, כתפיים, קסדה, נשק או תרמיל יוצרים צללית שקל לזהות גם אם הצבע שלהם מתאים לרקע.
לכן אחת המטרות המרכזיות בהסוואה היא לשבור את הצורה הברורה של הגוף והציוד.
דוגמת הסוואה עוזרת בזה, אבל גם המיקום ביחס לרקע, הצורה החיצונית של הציוד והאופן שבו האדם עומד או נע משפיעים מאוד.
צל יכול להסגיר גם ציוד מוסווה
צל הוא אחד הדברים שקל לשכוח.
גוף או ציוד יכולים להיות בצבע מתאים לחלוטין, אבל ליצור צל חד שמבליט את הצורה שלהם.
יש גם "צל מוכל", כלומר אזורים כהים שנוצרים בתוך או מתחת לציוד עצמו. למשל מתחת לקסדה, מתחת לפאוץ' בולט, בין הגוף לתרמיל או מתחת לציוד שתלוי מהווסט.
הצללים האלה יכולים ליצור קווים וצורות שלא קיימים באופן טבעי ברקע.
בלילה הסיפור לא נעלם. אמצעי ראיית לילה מייצרים תמונה על בסיס האור הזמין וההחזר מהסביבה, ולכן הבדלים בבהירות, צל וקונטרסט עדיין יכולים להפוך צורה אנושית לברורה.
תנועה היא אחד הדברים שקל ביותר לזהות
גם הסוואה מצוינת לא יכולה לפצות על תנועה בולטת.
מחקרים וניסויים צבאיים ממשיכים להראות שתנועה היא אחד הסימנים המשמעותיים ביותר שמאפשרים לזהות אדם או כוח מוסווה. בצבא האמריקאי, למשל, ניסויי זיהוי מול רחפנים וחיישנים הדגישו שוב את החשיבות של תנועה, צללית והתאמה לרקע.
זו נקודה חשובה במיוחד ללוחם שאין לו ציוד הסוואה מתקדם.
גם בלי מערכת מיוחדת, שינוי בהתנהגות, שימוש נכון יותר ברקע והימנעות מתנועה מיותרת יכולים להשפיע מאוד על כמה קל לזהות אותך.
הסוואה תלויה במשימה ובאויב
אין הסוואה אחת שמתאימה לכל מצב.
צריך להבין מול מה מנסים להסתתר.
עין אנושית?
אמר"ל?
רחפן?
מצלמה תרמית?
חיישן SWIR?
השאלה הזו משנה לחלוטין את סוג החתימה שצריך לנסות לצמצם.
גם השטח משנה. מערכת שמתאימה לשטח יערי יכולה להיות פחות יעילה בשטח בנוי או באזור יבש.
זו אחת הסיבות שלכוחות עם משימה מאוד מוגדרת קל יותר להתאים פתרון הסוואה ספציפי. כאשר יודעים מראש את השטח, השעה, סוג האיום ואופי המשימה, אפשר לבחור ציוד שמתאים יותר לסביבה.
לוחם חי"ר, לעומת זאת, יכול לעבור באותו שבוע בין שטח בנוי, צמחייה, קרקע חשופה ואזור פתוח. עבורו קשה הרבה יותר לבנות פתרון מושלם לכל מצב.
בלילה האתגר כבר לא נגמר בראיית לילה
בעבר, כשדיברו על הסוואה לילית, הרבה מהדיון התמקד בעיקר באמצעי ראיית לילה.
היום התמונה רחבה יותר.
רחפנים, מצלמות תרמיות וחיישנים משולבים הופכים נפוצים יותר, וצבאות משקיעים יותר ויותר במה שנקרא Signature Management, כלומר צמצום החתימה של אדם או ציוד בכמה תחומים במקביל. צבאות וגופי רכש כבר בוחנים מערכות multispectral שנועדו להפחית חתימה בתחום הנראה, NIR, SWIR וגם בתחום התרמי.
NIR
NIR קשור בעיקר לאופן שבו חומר מחזיר אור בתחום שבו גם אמצעי ראיית לילה מסוימים יכולים להיות רגישים.
כפי שהראינו בניסוי הקודם שלנו (מדים עם טיפול NIR), חומר שמסומן NIR לא בהכרח ייראה טוב יותר בכל סביבה.
מה שחשוב הוא הקונטרסט מול הרקע וההתנהגות של המוצר כולו.
Thermal
מצלמה תרמית לא מסתכלת על הצבע של הבגד.
היא מזהה הבדלים בקרינה תרמית.
לכן גם אדם מוסווה היטב לעין יכול להיות קל מאוד לזיהוי בתרמי, במיוחד בלילה או כאשר יש הפרש משמעותי בין טמפרטורת הגוף לסביבה.
מערכות מודרניות מנסות להפחית את הקונטרסט התרמי או לשבור את הצורה התרמית, למשל באמצעות שכבות, רשתות וחומרים שתוכננו לצמצם חתימה בכמה תחומים במקביל. חברות כמו פיברוטקס, אמתרן וספקטרלאקס מייצרות פתרונות כאלו.
אז מה הפתרונות שקיימים היום?
יש היום מגוון רחב מאוד של פתרונות:
רשתות הסוואה multispectral
Overgarments
כיסויים לציוד
חומרים שמפחיתים חתימת NIR
פתרונות שמנסים להפחית חתימה תרמית
וחלק מהמערכות משלבות כמה מהתחומים האלה יחד.
הבעיה היא שאין פתרון שנותן "בלתי נראה".
מערכת שיכולה לעבוד טוב בתחום אחד לא בהכרח תעבוד באותה רמה בתחום אחר.
בנוסף, כל שכבה כזו מוסיפה שיקולים של משקל, חום, נפח, עמידות ונוחות.
לכן בסוף צריך להתאים את הפתרון לסוג האיום ולמשימה, ולא רק לבחור מוצר כי כתוב עליו Multispectral.
למה ביחידות מיוחדות זה בדרך כלל עובד טוב יותר?
אחד ההבדלים הגדולים הוא לא רק הציוד.
זה תהליך הבדיקה.
ציוד נבדק שוב ושוב בתנאים שונים, מול אמצעים שונים ובסביבות שונות. מה שלא עובד משתנה. מה שיוצר חתימה מיותרת מזוהה. לפעמים שינוי קטן בציוד או באופן השימוש בו משפיע יותר מטכנולוגיה יקרה.
וזה אולי הלקח הכי חשוב גם ללוחם רגיל.
לא צריך מערכת הסוואה יקרה כדי לשפר משמעותית את החתימה שלך.
מה לוחם יכול לעשות כבר עכשיו?
בלי להחליף את כל הציוד, אפשר להתחיל מכמה דברים פשוטים:
ביום
להסתכל על הצללית של עצמכם ולא רק על הצבע
להימנע ממשטחים מבריקים
לבדוק איך הציוד נראה מול הרקע שבו אתם באמת נמצאים
לשים לב לצל שנוצר מהקסדה, התרמיל והציוד
ולהבין שתנועה מיותרת חושפת גם הסוואה טובה
בלילה
להסתכל על הציוד גם דרך אמצעי ראיית לילה במסגרת אימון מסודר
לבדוק אם יש חלקים שמופיעים בהירים או כהים באופן חריג
להבין ש-NIR ו-Thermal הם שני דברים שונים
ולזכור שגם אם אתם מוסווים היטב לעין, זה לא אומר שאתם מוסווים מול חיישן תרמי
בסופו של דבר
הסוואה טובה היא לא מוצר אחד.
היא שילוב של ציוד, סביבה, איום והתנהגות.
ככל שהמשימה מוגדרת יותר, אפשר להתאים את ההסוואה בצורה מדויקת יותר.
אבל גם לוחם בלי ציוד מיוחד יכול לשפר משמעותית את החתימה שלו אם הוא מתחיל לחשוב על צורה, צל, קונטרסט ותנועה, ולא רק על איזה צבע הוא לובש.
